הכינו את האתר שלכם לתרגום

אתם יודעים שאתם צריכים אתר הWeb- הרב-לשוני.

להלן מספר צעדים שיעזרו לכם לחסוך

את זמנכם ואת כספכם

לוקליזציה של אתר הWeb- שלכם בכמה שפות זוהי הדרך להגדיל את התעניינות באתרכם ולהגדיל את השווקים הפוטנציאליים. אמנם, תהליך הלוקליזציה עלול להסתבך. ברור שתוכן ואופן הגשת  האתר חייבים לעבור התאמה למציאות המודרנית של שווקי היעד. ולמרות זאת, ישנם מספר פרטים חשובים, אשר לעתים קרובות, אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה. מדובר על גרפיקה ספציפית לתרבות, סמלים (icons), מטבע מקומי, אופן כתיבת התאריך, יחידות מדידה, מילות מפתח, מקשים חמים וכו'.

התאמת התוכן

כדי להתאים את התוכן לשוק המקומי, בצורה הנכונה, חשוב להסתמך על מומחי השפה אשר מתגוררים בשוק המקומי או על החברות שמעסיקות אותם. חברה אשר לוקחת את עבודתה ברצינות, לא מרשה לעצמה למכור סתם כך  את העבודה של המתורגמנים המפוזרים ברחבי העולם. היא מספקת את השגחת המערכת המבוססת על הנהלים המקובלים בתעשיית הפרסום.

   עריכה משנית. אחרי שהטקסט מוכן עורכי משנה הרואים אותו בפעם הראשונה יעברו עליו באופן בלתי תלוי עם מסרק צפוף. הם יחפשו את שגיאות הדפוס, טעויות הפיסוק, חלקי הטקסט החסרים וכו', אשר פוספסו ע"י העורך או המחבר.

            הכנה. אם הטקסטים שלכם כתובים בצורה ברורה ופשוטה, תהליך התרגום יהיה הרבה יותר יעיל.

אם אתר הWeb- שלכם משתמש בסיסמאות פרסומת, משחקי מילים, אזכורים ספציפיים - היסטוריים או  תרבותיים,  תהליך ההתאמה יהיה מסובך יותר ויקר יותר.

דרך אחת להבטיח שתהליך התרגום יעבור חלק היא לשים לב במיוחד על הקונסיסטנטיות של המינוח. אם השתמשתם במילה "מכונית" במקום אחד אל תשתמשו במילה "אוטו" במקומות האחרים, כיוון שבזה אתם עלולים לגרום להאטה של תהליך התרגום. השתדלו להגביל את מספרם של המונחים הטכניים והשתמשו במינוח שהמפיצים שלכם יבינו בקלות

גם כאן, חברה אשר לוקחת את עבודתה ברצינות תדע לארגן את הפרוייקט שלכם בצורה שתמנע את הבעיות מהסוג הזה. ההכנה הנכונה תפשט גם את העדכונים העתידיים. מומחי הלוקליזציה הרציניים משתמשים בכלים מיוחדים אשר יוצרים בסיס נתונים טקסטואלי אישי בכל אותן השפות שאתם עובדים איתן. תוך כדי תרגום (או עדכון) של האתר, התוכנה מציעה למתרגם ביטוים שתורגמו ואושרו קודם לכן. הגישה הזאת לא רק מבטיחה יתר קונסיסטנטיות (בלי שום קשר מי המתרגם שעובד על הפרוייקט) אלא גם מוזילה את העלויות: ככל שבסיס הנתונים גדל, מספרם של המונחים והביטויים אשר כבר תורגמו גדל אף הוא.

האם יש צורך בכתובת IP אחת לשפה?

הרבה מהרובוטים וזוחלי Web הנם גזענים. בהתחלה הם מביעים התעניינות באתר שלכם, אבל אחר כך הם מגלים שפה שאינם יכולים לזהות אותה. מבוהלים הם נחפזים ללכת אחורה לשטח יותר מוכר. בכדי להגביר את התנועה לאתר שלכם, תוכלו להירשם עם שם דומיין נפרד לכל שפה ופשוט לבקש את ספק האינטרנט שלכם ליצור "ראי" או "קלון" (CLONE ) לשפות אחרות. אם לדוגמא, אתר הWeb- שלכם היה בתחילה  smith.com אתם יכולים פשוט להירשם עם השמות smith-japan.com, smith-deutschland.com, smith-espana.com וכו'. אתם יכולים גם כן להירשם עם השמות המתורגמים לשפות אסיאתיות ללא שימוש בכתיב לטיני.

אם הנכם מעדיפים להשתמש בכתובת IP אחת

בניה של אתר הWeb- "מוכן לתרגום"

ארכיטקטורה
כיום ארכיטקטורת אתר הWeb- שלכם חייבת להיות בנויה (דגלים כמספר התת-תיקיות לפי הרצון) בצורה שתאפשר את הלוקליזציה. וודאו שאיש הלוקליזציה שלכם מכיר עם נושאי התאימות ויש לו את כל הכלים הנדרשים בהישג היד (גרסת DreamWeaver בכל שפה , עדיף שהיא תרוץ על הגרסה המקומית של מערכת ההפעלה). התחילו לתכנן את העימוד של הדפים שלכם מראש כדי שתהליך הלוקליזציה ירוץ בצורה חלקה ויתבסס על הארכיטקטורה הנכונה. אל תעמיסו יותר מדי תפריטים. אם אתם משתמשים בסקריפטים של  CGI שימו לב לכתובות הWeb- החדשות, אשר יכול להוות בעיה. בתהליך עיצוב הדפים השתדלו לזכור שחלק מהמשתמשים רגיל למערכות אחרות של תצוגת מדידה, זמן ומטבע.

קודים:
קידוד האלף-בית מאפשר לדפדפן שלכם (Internet Explorer  Netscape Navigator,או Copernic) לזהות את השפה ולפתוח דף HTML עם קוד שפה מתאים (קוד ISO). בשפות אירופאיות יש עם זה מעט בעיות באופן יחסי.

אמנם לשפות אסיאתיות יידרשו Unicode או תווים דו-בתיים. לשפות מסוימות, נפוצות פחות (כגון סנסקריט)

על מנת להציג תווים, חייבים גרפיקה (לאתרים אינטראקטיביים משתמשים במפות תמונות).

אם תחליטו להשתמש בתווים דו-בתיים, חייבים לציין את התווים שמשתמשים בהם בכל שפה בקוד של HTML source. לדוגמא, לאתרים המיועדים לתרגום לסינית המפושטת (הגרסה הנפוצה ביותר של האלף-בית הסיני) משתמשים בקידוד Big5, בו בזמן שלאתרים יפניים משתמשים ב Shift-JIS-. ככלל,  כדאי להגביל את מספר הקידודים לשימוש בפורמט אחד וליצור כתובות IP נוספות על מנת למנוע בלבולים של רובוטי חיפוש אשר יסרקו את האתר שלכם. 

מכיוון שהמתרגם לא יוכל לקבוע איזה טקסט צריך לתרגם, חייבים להפריד את כל הקוד מהטקסט אשר מיועד לתרגום. זה יעזור להימנע ממספר בעיות פוטנציאליות בעתיד לבוא. שגיאות העברת קידוד גם כן יפריעו למתרגם להתרכז בתוכן הטקסט ויטעו את כל תכנית ההגהה.

אתרים אשר משתמשים הרבה בHTML- הדינמי, לעיתים קרובות, משתמשים גם בבסיסי נתונים שתכנם משתנה באופן מתמיד. אפשר לייצא את הטקסטים האלה לHTML- או Excel לפני שמעבירים אותם לידי המתרגמים. אמנם כדאי לזכור שגיליונות אלקטרוניים כ Excel-או Quattro Pro יכולים לגרום לאין סוף בעיות למתרגמים ובאופן כללי מאיטים את תהליך התרגום. כמו כן, קשה להסתדר בתרגום עם פורמטי ASP. אם הנכם חייבים להשתמש בקבצי ASP - שקלו זה מראש, בשלב תכנון התקציב, כי רוב חברות התרגום יבקשו בשביל הפורמטים הללו תשלום נוסף.

זכרו שבשפות כעברית וערבית כותבים מימין לשמאל (אף על פי שהגרסאות האחרונות של Internet Explorer מציגות את הטקסט ההפוך באופן אוטומטי).

גרפיקה

שימו את כל הגרפיקה בתיקיה נפרדת (בנו את ארכיטקטורת האתר באופן ברור ועקבי ככל האפשר).

ציינו איזה אלמנטים של גרפיקה כוללים טקסט לתרגום. וכאשר אתם מעצבים את האתר שימו טקסט קרוב לגרפיקה במידת האפשר.

תמונות GIF וJPEG- שכוללים טקסט מהווים בעיה. הם מחייבים לבנות את הגרפיקה מחדש, דבר אשר דורש זמן רב מאד ולעיתים קרובות גורם להידרדרות התמונה המקורית. הרבה יותר יעיל לספק לחברת תרגום את הגרפיקה בPSD-, Corel Draw או פורמט של Illustrator, ולשים את התמונה המקורית בארכיון.

השאירו מספיק מקום כדי להתאים את הטקסט המורחב (נכון במיוחד לשפות כגרמנית). מידת ההתרחבות תלויה בשפה הספציפית.

ספקו רשימת כל הגופנים או ספקו את הגופנים ששימשו בכל הגרפיקה. ניסיונות למצוא את הגופן המתאים לעיצוב שלכם צורך המון זמן של אנשי לוקליזציה.

נשמע מסובך? במידה מסוימת זה אכן כך. אבל אם תשוו את החסכונות מתהליך הלוקליזציה לעלות של מסע פרסום גלובלי אשר משתמש באמצעי תקשורת המסורתיים, אנו חושבים שתסכימו אתנו שזוהי הבחירה הטובה ביותר שאתם יכולים לעשות בטווח הארוך.